כאשר סיימתי את לימודי הוראת מוסיקה בסמינר "אורנים" בטבעון,
לימדתי בגן הילדים בקיבוץ ריתמיקה בעזרתאקורדיון ופסנתר
לעיתים קרובות התברר לי לקראת השיעור הקרוב, שאין ברשותי שום שיר מתאים... לנושא אותו אני רוצה ללמד.. או שהמנגינה לא קליטה מספיק...
ואז גיליתי שהדרך הכי נכונה עבורי היא פשוט ....
להלחין שיר חדש"שיתאים בדיוק לנדרש" ....
בשנת ההוראה הראשונה שלי בגן הילדים, התגלתה בגן בעיה "אמיתית" , כאשר הילדים לא הצליחו לקשור את שרוכי הנעלים החדשות ... שקיבלו בתחילת השנה והמטפלת הצעירה וחסרת הניסיון, היתה אובדת עצות ולא מצאה דרך הולמת , להתמודד עם הקושי הזה.
מיד נרתמתי למשימה, כתבתי שורות בחרוזים,התישבתי ליד הפסנתר והלחנתי מנגינה חביבה אשר תשמח את הילדים... ותעזור להם .. למחרת קיימתי עם הילדים שיעור חוויתי שהתבסס על השיר החדש, ובמהרה התברר כי....עבור הילדים החוייה היתה נהדרת, וכולם רצו ללמוד לקשור שרוכים בעזרת את השיר ... והנה אחר הצהרים, הלכו הילדים לבית ההורים, וסיפרו להם את ה"חדשות "... בבוקר הבא הגיעה לחדר המוזיקה קבוצת ילדים חדשה וגם הם ביקשו ללמוד. וכך תוך זמן קצר כל ילדי הגנים בקיבוץ למדו לשיר את השיר... אך חשוב מכך שלמדו לקשור את שרוכי הנעליים. ומי הייתה הכי מאושרת ? כמובן המטפלת של ילדי הגן ....
לשיר הייתה הצלחה בתקופה כשלימדתי ריתמיקה בקיבוץ ..
בהמשך עברתי ללמד ילדים בכיתות יסוד ומורה חדשה נכנסה לגנים
